רש"י על עירובין ע״ז

1 מעלין - מחצירן לראשו והוא הדין דמורידין דמקום פטור הוא ובטיל לכאן ולכאן להקל:

2 מקום שאין בו ד' - רוחב ועומד בין רה"י לרה"ר ויש לנו היכר כגון גבוה מן הארץ ג' ואילו היה רוחב ד' היה נקרא רשות לעצמו והויא כרמלית ואסור לכאן ולכאן אבל עכשיו נקרא מקום פטור ומותר לכאן ולכאן לכתף עליו משאוי שלהן:

3 ובלבד שלא יחליפו - דרבנן היא דאילו חיובא ליכא דבעינן עקירה מרשות זו והנחה לרשות זו והכא עקירה מרה"י גמורה והנחה למקום פטור ועקירה ממקום פטור והנחה לרה"ר גמורה:

4 ורב לית ליה דרב דימי - בתמיה והא מתניתא היא במסכת שבת בפ"ק דף ו. עומד אדם על האסקופה נוטל מעני ונותן לו מבעל הבית ונותן לו ובלבד שלא יטול מזה ויתן לזה:

5 רשויות דאורייתא - כגון רשות רבים ויחיד:

6 דרבנן - חצירות דרשות יחיד ויחיד הוא ומדרבנן הוא דאסור:

7 וצידו אחד שוה לארץ - כלומר גבוה הוא מן האחת ונמוך הוא לחברתה כגון שקרקעיתה של זו גבוה. כל כמה דלא גבוה י' קרי ליה שוה לארץ:

8 נותנין אותו - להעלות ולהוריד מעליו וחבירו אסור:

9 חריץ - על פני אורך החצירות מבדיל בין זו לזו הוי מחיצה מעלייתא:

10 שוה לארץ - שאינו עמוק ממנה י' כגון שקרקעיתה נמוך:

11 אימא לא - משתרי דלדידיה נמי תשמישו בקשה הוא:

12 לא בעיתא תשמישתיה - מה שמניח בו משתמר:

13 בעיתא תשמישתיה - שנופלים החפצים:

14 בא למעט - אכותל קאי וקס"ד שעשה תל עפר למטה בקרקע סמוך לכותל או בנה איצטבא או הניח שם פספסים:

15 אם יש במעוטו ד' - אורך בצד משך הכותל הוי כפתח וכיון דממנו ולמעלה לא גבוה עשרה משתמש בכל הכותל שהרי תשמישו בנחת שעולה לו דרך פתחו:

16 אי אהני מעוטא - למיהוי פתחא כוליה שרי:

17 ואי לא אהני - הא בטיל ליה:

18 אמר רבינא - לאו מלמטה עסקינן דהתם ודאי בציר מד' לא מהני למידי אלא כגון שעקר חוליא מראשו מגובהו של כותל קרי ראשו כדתנן היו בראשו פירות הלכך אי הוי מעוטא ארבעה אורך הוי פיתחא לכל הכותל בציר מהכא פיתחא הוא דלא הוי אבל לאשתמושי ביה שרי דכיון דלא גבוה י' לא הוי רשותא:

19 כפה ספל - סמוך לכותל ומיעט גובהו מעשרה כל הני מיעוטי כגון דליכא י' מראשו לראש הכותל:

20 מאי הוי - אכתי ניטל בשבת הוא:

21 פגה - תאנה בוסר שטומנין אותה בתבן להתבשל ותבן מוקצה הוא ואסור לטלטלו כגון שהקצהו ללבון לבנים:

22 וחררה שהטמינה - אתמול בגחלים ועכשיו כבו ומ"מ מוקצין הן אבל לא כבו לא דמתוך שנהפכים מכבה את התחתונות ומבעיר את העליונות כדאמרינן בכריתות דף כ.:

23 דאית להו אוגניים - כעין ספלים שלנו דעכשיו עפר מונח עליהן והוי מזיז עפר ממקומו ודומה לחופר:

24 הטומן - להצניע:

25 מקצת עלין מגולין - משום שבת נקט ליה דבעי למיתני ניטלין בשבת שנוטלן ואוחזן בעלין שלהן:

26 אינו חושש - משום כלאי הכרם:

27 ולא משום שביעית - אם שנה שביעית היא:

28 ולא משום מעשר - לשמא נשרש וניתוסף ואם היה חושש למעשר צריך לעשר את תוספתו ליכא למיחש להכי דלא נשרש:

29 מרא - פושייר:

30 חצינא - דולדוייר"א:

31 סולם המצרי - הואיל וקטן הוא ונוח ליטלו משם אינו ממעט:

32 חווקין - אישקלוניי"ש:

33 כובדו קובעו - ומתוך שהוא כבד אין נוטלין אותו משם ולא משום איסור אלא משום שקשה ליטלו:

34 סולם רחב ד' מכאן - בחצר זו וכן בזו ובהן עולין ויורדין מזו לזו:

35 ואין בין זה לזה ג' - כלומר אפי' אינן מכוונין זה כנגד זה אבל אין מרוחקין זה מכנגד זה ג' הוו כמכוונין והוי פתח ואם רצו מערבין אחד אבל מרוחקין זה מכנגד זה ג' טפחים לאו פתח הוא:

36 ולא אמרן - אלא בכותל צר שאין נוח להלך עליו:

37 אבל - יש ברוחבו ד' אפילו מופלג טובא שהרי עולה לראשו ומהלך בראשו עד שמגיע לסולם חבירו:

38 בנה איצטבא - של עץ:

39 על גבי האיצטבא - סמוך לכותל ויש אויר מפסיק בין זו לזו שהיה לעליונה רגלים:

40 אם יש - בתחתונה אורך ד' ובה נתמעט גובהו של כותל מי':

41 ממעט - דל עליונה מהכא:

42 אי נמי אין בה ד' ויש בעליונה ד' ואין בין זה לזה ג' - חשבינן להו כחד ואע"פ שהמיעוט הזה קצר מלמטה הואיל ומתמלא שיעורו מלמעלה שפיר דמי אבל יש ביניהן שלשה תרי נינהו ומיעוט באויר לאו שמיה מיעוט:

43 ששליבותיו פורחות - שליבות חוקין שקלוני"ש בלע"ז מדרגות שלנו שקורין גרדי"ץ קרי ליה נמי סולם וסולם שאינו עשוי כעין מדריגה אלא כעין שליבות שלנו שיש אויר בין חווקיהן והיינו פורחות שפורחות זו על זו וזקפו אצל הכותל:

44 אם יש בשליבה התחתונה ארבעה - ובה נתמעט הכותל מעשרה ממעט:

45 אי נמי כו' - כדפרישית גבי איצטבא ושליבה תחתונה נמי כשאין מובדלת מן הקרקע שלשה קאמר: